איך מגיעים
בכביש עכו צפת (85), פונים צפונה בצומת כרמיאל לעבר כביש 854. נוסעים צפונה, עוברים את מגדל תפן (אזור התעשייה), ומעט אחרי כפר ורדים פונים שמאלה (מערבה), לעבר ינוח

על הכפר
לעת אשמורת ראשונה, טרם יפציעו קרני השמש על הרי הגליל, חומקת לה דמות אישה מהכפר הדרוזי יאנוח ונבלעת אל בין כרמי הזיתים. סיתא שאמס, קוראים לה והיא איננה אישה כלל, אלא שייח שאמס אשר עפי המסורת הפיץ את הדת הדרוזית כשהוא מחופש לאישה בימים שרדפוה חורשי רעתה. להבדיל מכפרי הגליל שלידתם בגרעין אחד ומשם מתפתח הכפר אל שוליו, בולט הכפר יאנוח האוחז בשני מרכזים. חארת תחתא השכונה התחתונה וחארת פווקא השכונה העליונה. בני קייס ובני הימאן, זהו קו חייץ מסורתי הידוע לנו עוד מימי שחרותו של האסלאם, כמאבק בין בני ימאן מדרום ערב ובני קייס הצפוניים.
איך מגיע ריב היסטורי נשכח אל הכפר יאנוח, חותך וקורע את בתיו עד ימים אלה ממש, אין איש יודע. כמו שם, בהרי הלבנון עת שתי משפחות אחזו בכח, ג'ונבלאט וארסלאן. כח דתי, פוליטי, כלכלי הניע כל אחת מהם אל ליבתו של מאבק, שבסופו נשמטת אחיזתם בהר הלבנון והם מהגרים אל הר חוראן. ראשונות הגיעו לכפר יאנוח, תפסו את הבכורה והתיישבו בגרעין התחתון, משפחות סייף, חטיב, קטימה, עאמר, ומשפחת מלאח שנעלמה עם הזמן. אחריהם הגיעו ארבעה אחים שמהם צמחו ארבע משפחות אחרות, פרג', חמדאן, סעיד (סוויד במקור), סעד.(ג'ומעה במקור) ואלה נתיישבו בגרעין העליון.
וכך נחצה בשנים עברו הכפר לשניים, אלה אינם מתערבים באלה, לאלה בארות מים משלהם ולאלה תחנות קמח ובתי בד משלהם ובאמצע הייתה בריכת המים הגדולה שלימים הופכת למגרש חניה. והבתים, כמו היריבות שנשכחה עם השנים, מתחברים להם יחדיו לכפר שתושביו ידועים בנדיבות ליבם והכנסת האורחים שלהם הפכה לשם דבר. מתי מעט הם הכפרים שבהם עוד יוצא הסבא רכוב על חמור לבקר את נכדו, אך אל תטעו בדבר. המודרנה אוחזת היטב בתושביו ובתי מידותיהם לתפארת מקשטים את רחובותיו, רבים מתושביו שותפים לעול ביטחון המדינה ואחרים חובשים ספסלי אקדמיה.
מיקומו של הכפר ברום רכסי הגליל המערבי, מיטיב עם הדרים בו. אקלימו הנוח מאפשר גידולי הר קלאסיים שחלקם פס מנופי ארצנו. כרמי הזיתים מקיפים את בתיו מכל עבר, גידולי הטבק שאחזו בעבר בטרסות ההרריות נעלמו ואינם, אולם עצי התאנה בפאת השדה כמו קוראים לך לאחוז בפרי. גפנים משתרגות על סוכת נוטר ופלפלים תלויים על מרפסת ממתינים לקרני שמש מייבשות, כמו החיטה על הגג, המחכה לטרקטור של הג'ארושי (המגרסה) שיטחן אותה עד דק ותהפוך למאפה בית ערב לחך.
אפשר גם לרדת אל הכרם, לפגוש עדר עיזים קטן השייך לאדון חשאן ולידו עזבה (סוכה) בינות לזית, עם גן ירק קטן ואפילו מפחמה שעשנה מיתמר. פעם שני שבילים הובילו אל הכפר, ממזרח וממערב. דרכי מעבר לשיירות סוחרים שמצאו מנוחתם בין בתיו ולגמו ממימי בורות המים הפזורים בו לרוב. אולי זו הסיבה שעד היום בונים תושביו בסתרי מרתפם בורות מים לאגירת מי נגר ואף מהדרים במשאבה המחכה לסיבובי המנוע. בעת האחרונה החל הכפר בתהליך שימור בתים עתיקים, פתיחת אטרקציות תיירותיות והמטייל ברחובותיו יכול ליהנות משפע הפנינים שמציעים תושביו.

איך ולאן נטייל
הטיול, כמו הכפר, יהיה בשני מעגלים אל השכונה העליונה ולאחריה אל התחתונה. נחנה את הרכב בכיכר מול קופת חולים ונעלה בסמטא הצמודה למבנה הגדול. מיד תמצאו עצמכם בשכונת בתי אבן קטנה בת כ-250 שנה. בימים אלה, משחזרים שם את חיי הכפר בבית עתיק, בשילוב גלריה של אמן מקומי בן משפחת חטיב. (הביקור בתיאום). לאחר שסובבתם קצת את קבוצת בתים אלה, שובו חזרה לחניה ורדו אל גרעין הכפר הקדום התחתון עפי השילוט.
ראשית היכנסו דרך שער האבן העתיק לחצר הגדולה של משפחת סייף, שסב המשפחה, היה בעל מילה אצל השלטון העותמאני כדי כך שיכול היה להוריד אדם מחבל התליה.מהחצר נשקפים נופיו המערביים של הגליל עד הים ולמולכם בעברו השני של הנחל, מבצר יחיעם, הוא קלעת ג'ידין. בכניסה משמאל עומד על תילו בית בד עתיק שאבניו נותרו שלמות ובעליו ישמח לארגן לכם ולילדיכם פיתות על הטאבון בשעה שדמיונכם הפורה יפעל בכדי לזכור איך נראה כאן חמור המסובב את המפרכה.
משם אפשר לרדת אל בית הבד המודרני, זה שאבניו סובבים על מנוע ומאחוריו מסתתרת המטחנה של הבורגול והחיטה. לסיום, היכנסו לביקור במקאם שיייח שמאס, ממפיצי הדת הדרוזית שאחוזת קברו נמצאת בעיבורו של הכפר. (הכניסה יחפים ובלבוש צנוע) ומשם הדרך אל הרכב קצרה.

כתב את המסלול: אמנון גופר