מערת עלמה

מערת עלמה נחשבת כמערה העמוקה ביותר בישראל. הביקור בה, אפשרי לכל אדם שאינו קלסטרופובי ואינו דורש ציוד מיוחד תודות ליתדות עזר אשר הותקנו בה.

  • טיולים
לתצוגת מפה

המערה נוצרה מפעילות משולבת של בלייה קארסטית ושבירה (מכאן הנטיפים, הסדקים והבולדרים) והיא נמצאת על קו שבר גיאולוגי בין רמת דלתון ורמת עלמה, על יובל של נחל חצור. מים שנקווים בעמק ברמת עלמה מחלחלים דרך הקרקע הבזלתית אל שכבות הגיר הנמצאות מתחת, ממיסים את הסלע ויוצרים "בולען" שהוא חלל המסה, אליו נוספה פעילות שבירה טקטונית, וכך נוצרה המערה המדהימה הזו.

מסורת ימי ביניימית קוראת למערה "מערת הבבליים", תלמידו של ה"אור החיים", מתאר ביקור של 3 ימים עם לפידים ארוכים במערה "אשר אין לה קץ ותכלה". ישנן גם אגדות מאותם ימים, שהיא מגיעה עד לירושלים. יש הטוענים שהעלו עצמות מתים מבבל שרצו להיקבר בא"י והשליכו אותם למערה הזו. היא נחשבת ל"מקום קדוש" אצל החרדים, ע"פ מסורת מהאר"י כנראה.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש עכו-צפת (85) עד צומת חנניה, שם פונים שמאלה לצפת (כביש 866). ממשיכים לפי השילוט לכיוון קרית שמונה, קודם על כביש 89 ואז על כביש 886, עד שמגיעים לכפר ריחניה. כאן שמים לב למספר דרכי עפר שיוצאות מהכביש לצד ימין (ריחניה נמצאת מצד שמאל). אחד מהם מסומן בסימון שבילים אדום. זוהי דרך חצץ שמתאימה לרכב לא מפונק, והיא נמשכת כקילומטר וחצי, עד שהמסלול האדום פונה לדרך עפר שמתאימה לג'יפים בלבד. כאן אפשר להשאיר את הרכב ולהמשיך ללכת, פחות מקילומטר, לאורך המסלול האדום, עד לפתח המערה.

סיור במערה

כיום המערה מוסדרת לביקור באמצעות יתדות ומחזירי אור, ההופכים את החוויה לנעימה הרבה יותר מבעבר. מאחר וגם עטלפים מתגוררים במערה, אך ואלו ישנים את שנת החורף, הכניסה אסורה מערה בין ה- 1 לנובמבר ל31 במרץ מדי שנה. זמן הטיול הוא כ-2-3 שעות, תלוי בקצב ובכמות האנשים במערה. הדרך חזור תמיד יותר קצרה. לטייל בקבוצה של 3 אנשים לפחות. לכל מטייל פנס טוב + סוללות רזרביות + עוד פנס נוסף לחרום. אין צורך לסמן את הנתיב בחוטים. זו גם הזדמנות לעזור ולשמור על אוצר טבע זה ולאסוף חוטים ובקבוקים, שמטיילים לפנינו השאירו במערה. תיקים גדולים גם כן לא כדאי להכניס פנימה, ניתן להסליק אותם באולם קטן הנמצא משמאל לפתח הראשי של המערה מיד אחרי הכניסה.

את הפתח הראשי של המערה ניתן לאתר בקלות לפי שלט ירוק המוצב כ-100 מ' מצפון לפתח. ממש ע"י הפתח יש עמוד ברזל נעוץ בקרקע. את הפתח הפנימי מאתרים ע"י חץ לבן הזורח מעליו. לאורך המערה מטיילים לפי מחזירי אור לבנים (בחזור הם יהיו אדומים). אני ממליץ להיכנס ולהציץ בזהירות גם לסדקים ולאולמות שאינם מסומנים. האולם שלפני המעבר הצר הנקרא "מעבר הלידה" ממש שווה ביקור (האולם נמצא מימין לציר המסומן). באולם הגדול פונים לימין ומשם יורדים למסדרון מרשים ביותר הנקרא "מסדרון דמוקלס" ע"ש גיבור אגדי במיתולוגיה היוונית, במסדרון עוברים תחת לסלעי ענק התלויים מעלינו על בלימה כחרבו של דמוקלס. בקצה המסדרון יורדים ביתדות במדרון תלול עד לשלט כחול "סוף מסלול.

מומלץ להמשיך לרדת עוד במגמת שמאלה עד לגולת הכותרת של המערה: מעיין עם בריכה קטנה ויפיפייה בין שני נטיפי ענק. ממש בקרקעית האולם.

מיקום