מערת קשת ומערת נמר - חצי יום

חצי יום טיול בין מערת קשת ומערת נמר, שתי מערות שונות ומיוחדות בגליל המערבי

  • המלצות לימי טיול
  • טיולים
  • מסלולי הליכה
  • תצפיות
  • מערות
לתצוגת מפה

שתי מערות כל כך קרובות וכל כך שונות. כביש הצפון לוקח אותנו לחוויה מיוחדת האהובה כמעט על כולם – ביקור במערות. הראשונה הינה מערה שבשלבי חייה האחרונים, אחרי שרוב המערה התמוטטה נותרה לנו קשת מרשימה ליהנות ממנה. לעומת זאת במערת נמר, נוכל להתענג מזחילה במערת נטיפים שמעטים גילו אותה קודם. חשוב להצטייד בפנסים

איך מגיעים: מצומת בצת נפנה מזרחה לכביש 899. לאחר מספר קמ נפנה שמאלה בדרך העולה לקיבוץ אדמית כשפנינו מועדות למערת קשת. 300 מ' לפני הכניסה לקיבוץ פונים ימינה לדרך עפר המובילה לחורבת אדמית (פארק בטיפוח קקל).

מערת קשת

בעקבות השילוט נגיע לחורבת אדמית (שריד ליישוב ביזאנטי קטן). התצפית היא מרשימה ונפרשת עד לים התיכון ורכס הכרמל. ממשיכים בדרך העפר שנקראת גם דרך אמיר על שמו של סא"ל אמיר מיטל, מגד גולני, שנהרג בפעולת צהל בנועיימה שבלבנון. הדרך מגיעה עד רחבת החנייה שמעל מערת הקשת. נפנה לכיוון המצוק שמדרום, נעבור את השער שבגדר וכאן כבר נגלה את קצה המערה. כמה דקות הליכה ואנחנו מגיעים אליה.

המערה היא בעצם קשת ענקית, תלויה ותחתיה תהום. בעבר היתה המערה סגורה כמעט בכל עבריה, אלא שתהפוכות גיאולוגיות חשפו את פתחה הדרומי, התמוטטות פערה את תקרתה וכל מה שנותר הוא קשת סלע הנישאת לעדות עד היום. בתחתית המערה, אם תהיו בשקט ותשבו בסבלנות, תוכלו לראות שפני סלע המגיחים ממאורותיהם. האמיצים ביניכם יכולים לרדת בסנפלינג עד תחתית המערה. 100 מטרים שמאלה ממערת קשת מצוייה נקודת תצפית מצפה אמיר. בנקודת התצפית תמצאו אבן סימון והכוונה לכל כיווני הרוח ושם גם המקום לתפוס פינה שקטה אל מול הנוף, לנשום עמוק וליהנות מהקסם של המקום.

למי שמעוניין במסלול הליכה מאתגר יותר יכול להמשיך וללכת מזרחה עם הסימון האדום בשביל אמיר על שמו של מגד גדוד ברק של חטיבת גולני, סא"ל אמיר מיטל היד, שנפל במהלך פשיטה על יעדי מחבלים בלבנון בשנת 1988. השביל הולך לאורך המצוק והנוף עד למצפור אמיר, שם מרחבי הצפון נפרשים לעברינו, מתחתינו צונחת הרמה 150 מטר מטה לעבר נחל בצת. הים הגדול נפרש ממערב, כאשר העיתוי הטוב ביותר להגיע לכאן הוא בין ערביים על מנת לחוות גם את השקיעה המטריפה הצוללת אל הים הגדול.

אל החניון נגיע בהליכה דרך פתח מסודר בגדר הבקר ובגרם המדרגות הנמשך מעליה תוך מעקב אחרי השביל המסומן אדום ובהמשכו ירוק.

מערת נמר

בשונה ממערת קשת, מערת נמר היא מערה אליה נוכל להיכנס ובה מסלול מעניין אם כי לא פשוט. לשם כך יש להביא פנסים. נחזור בחזרה לכביש 899. לפני תחילת הירידות המפותלות נראה רחבה קטנה בה ניתן להחנות את הרכב בצדו של הנתיב העולה. כ-30 מטרים מתחתינו נראה מעבר בגדר הבטון שבצד הכביש. מעבר זה הוא תחילתו של שביל המסומן בצבע שחור המוביל אותנו לנחל נמר ולמערת נמר.

למה נקרא המקום נחל נמר? בעבר היו עדויות לכך שנמצאו כאן נמרים. אגדה אחת מספרת על בדווי שירד אל הנחל ונתקל בנמר זקן, תשוש וחסר שיניים ומוטיבציה, ובו במקום הרג אותו. סיפור אחר מדווח על קצין בריטי, חובב ציד, שהגיע אל הנחל בשנות שלטון המנדט הבריטי והרג כאן נמרה שבה נתקל. את הגור שליווה אותה הוא מסר לגן החיות התל-אביבי הישן. מסלול נחל נמר הוא נעים להליכה, לא קשה כלל, והוא מוקף חורש ים תיכוני. בסמוך למערה תוכלו להבחין בעץ אדר סורי גדול, הרי הוא עץ המייפל.

מערת נמר היא מערת נטיפים וכדי להיכנס אליה תצטרכו פנסים וגם קצת אומץ. הכניסה למערה לא נראית מרשימה ובקלות אפשר לעבור על פניה. בקטעים מסוימים של המערה תצטרכו פשוט לזחול ולטפס בסולמות והיא מתאימה רק לבעלי כושר מינימאלי. לאחר מעבר משטח האבן בכניסה למערה נתחיל לרדת למטה וימינה עם מחזירי האור הלבנים. נמשיך איתם ונעבור מספר חדרים, תוך טיפוס על סולמות ומעבר במעברים צרים. לבסוף נגיע לחדר גדול עם נטיפים וזקיפים רבים. משם נמשיך מעלה, עם היתדות עד שנשוב לפתח המערה.

המערה, כמו הנקרות שבראש הנקרה, הייתה בתחילה אוסף סדקים. לאט לאט במרוצת השנים המים חדרו בסדקים, המסו את סלע הגיר (שוב, אותה התופעה הקארסטית) והרחיבו את הסדקים לחללים גדולים. הנטיפים עצמם נוצרו מאותה ההמסה. חשוב לזכור שלנטיפים לוקח הרבה שנים להיווצר (משהו כמו חצי סמ בשנה גשומה), אם נוגעים בהם ואוספים את הטיפות שבקצה, הורסים את הנטיף ומעקבים את קצב גדילתו. לאחר הביקור במערה נחזור בחזרה למכוניות הממתינות.

לחובבי הלכת, ניתן להמשיך בשביל השחור אשר יורד למערת נמר במסלול שאורכו כ 3 קמ ומסתיים בקיבוץ חניתה.* לקוח מתוך אתר "טיולי".

מיקום