יד לי"ד ליל הגשרים

אתר הנצחה מטופח לזכר אסון כבד בפעולת "ליל הגשרים".

"ליל הגשרים" הוא כינויו של ליל ה- 17-16 ביוני 1946. בלילה זה ביצעו חברי הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי (איחוד שלוש המחתרות – ה"הגנה", האצ"ל והלח"י) שורת חבלות בגשרים המקשרים את ארץ ישראל המנדטורית עם שכנותיה, כמחאה על הגבלת ההעפלה גם לאחר השואה. במסגרת זו תוכננה חבלה ב-11 גשרים לאורך גבולות הארץ, גשרי כבישים ומסילות ברזל.

הגשרים היו במטולה (שני גשרים, אחד מהם על נחל עיון, ארבעה גשרים על נהר הירדן – גשר בנות יעקב, גשר שייח' חוסיין, גשר דמיא וגשר אלנבי, גשר על נהר הירמוך ליד חמת גדר, גשרי כביש ומסילת רכבת על נחל הבשור מדרום לעזה, גשרי המסילה והכביש מעל נחל כזיב ליד הכפר א-זיב.

רוב הגשרים פוצצו ללא תקלות. בפשיטת הכוח שנשלח לפוצץ את גשרי א-זיב, (44 לוחמים) אירע אסון. ירי על הכוח הפושט פגע, כפי הנראה, במטען החבלה שהוצמד לגשר, וגרם לפיצוץ בו נהרגו 13 מהלוחמים, כולל מפקד הפעולה, נחמיה שיין. לוחם נוסף, יחיעם וייץ, נהרג מהירי ולא מהפיצוץ (על שמו נקרא קיבוץ יחיעם). הלוחמים ששרדו, חלקם פצועים, נסוגו לעבר מצובה וחניתה, וחלקם הסתתרו במשך מספר ימים במערת הסולם שבהר הסמוך לחניתה. לאור אסון גשר הרכבת, לא נפגע גשר הכביש.

עם בוקר, נאספו שרידי הגופות והובאו לקבורה בחיפה. יחיעם וייץ נקבר בהר הזיתים בירושלים. הגופות שנקברו בחיפה נשכחו, ורק ב- 1966 נחשף בציבור דבר קבורת הגופות בעיר. בשנת 1968 הועברו שרידי הגופות שנטמנו בחיפה אל קבר האחים לצד הגשרים, שהפך לאתר הנצחה הנמצא בתחומי גן לאומי אכזיב. בעקבות תחקיר, התגלה בתחילת שנות ה- 2000' כי חלק מהגופות נקברו בקיבוץ מצובה, ובשנת 2003 הובאו גם שרידים אלו לקבורה כאן.